כשתסיימו לקרוא את הטור המרגש הזה, תמתין לכם מתנה מוזיקלית שתחדד לכם תובנה יהודית עמוקה

זה היה בימי הסליחות לפני שלוש שנים. נסעתי ברכבי לכיוון כפר הנוער זוהרים. בדרך שמעתי את סיפורה של הגב' מרים גבאי. סיפור חיים שהדביק אותי לכיסא. הסיפור הזה התפרסם בפלטפורמות שונות, אביא אותו רק בקצרה בציטוט ממילותיה.

עשר שנים הייתה עקרה. עשר שנים של התמודדות. ואז, "בלילה גשום וסוער, בעלי הלך לישון, ואני נשארתי לבד. פתאום הגיע הכאב. 'אלוקים', זעקתי, 'עד מתי אשאר ככה. בלי ילדים'. יצאתי מהבית, עם שלושה קלסרים, כל הניירת הרפואית שהייתה לי מכל העשר שנים האלה. עצרתי מונית ואמרתי לנהג: 'תעצור לי ליד הבית של הרב הכי גדול שאתה מכיר'.

"הנהג אמר: 'הרב הכי גדול שאני מכיר הוא כמעט בן מאה שנה. אני מסיע אליו אנשים מכל הגלובוס. משדה התעופה באים אליו. בטח כבר הלך לישון'.

"ואז הוא עצר. ליד ביתו של מרן רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל. נגד כל הסיכויים, הרב בעצמו פתח את הדלת ואמר: 'גברת, איך אני יכול לעזור לך?' אני ממש מצטמררת כשאני מספרת את זה, אני חוזרת 'רוורס' למעלה מעשרים שנה. אני מתחילה לבכות ואומרת: 'כבוד הרב יש לי בית יפה ובעל מקסים, אבל אין לי ילדים עשר שנים, והתחזיות של הרופאים שחורות משחור'.

"הרב אומר לי: 'גברת, כואב לי שכואב לך. אני מצטער יחד איתך. אבל אלוקים לא חייב לתת לך ילדים'. לא ציפיתי לתשובה כזאת. ואז הרב אומר לי: 'הקב"ה לא חייב לאף אחד שום דבר. לא חייב לתת לך בריאות, לא חייב לתת לך חיים, לא חייב לתת לך ילדים, לא חייב לתת לך פרנסה. הוא לא חייב'.

"הייתי בהלם. אמרתי 'תודה רבה' וכבר הסתובבתי לחזור הביתה. אלא שאז הרב קרא לי שוב. הוא לחש משפט מדהים: 'הקב"ה לא חייב לך. אבל אם את תעשי בשביל אנשים אחרים משהו שאת לא חייבת - גם הוא יעשה איתך משהו שהוא לא חייב'".

גברת גבאי מחליטה לעשות משהו שהיא לא חייבת. היא מחליטה לתרום מזמנה ומהונה לשמח חולים במחלקות הקשות. ואז קורה המופת. תוך זמן קצר היא זוכה להתברך בשלושה ילדים. היום כבר יש לה נכדים רבים.

@

ואני ברכב. מאזין לדברים ונזכר בעוד ברכה מקורית שקיבלתי מרבי שלמה זלמן. היה זה כשאבי זצ"ל שהיה מקורב אליו מאוד, ביקש ברכה בשבילי. רבי שלמה זלמן חייך כדרכו, הניח את ידו עלי ובירך אותי את הברכה הכי מתוקה ששמעתי מעודי: "אני מברך אותך שתשחק טוב, שתאכל טוב, שתישן טוב ובעיקר שתלמד טוב".

עכשיו כשאני שומע את הברכה שקיבלה הגב' גבאי, אני מצטמרר כולי, לא רק מהנס, אלא בעיקר מהמסר האדיר הזה. אני נוסע וחושב לעצמי: זו פעם ראשונה בחיי שאני שומע כזה משפט - "ריבונו של עולם לא חייב לך כלום". בהתחלה זה קצת מקומם, לא התרגלנו לחשוב ככה, אבל אז אני נזכר בתפילתו של יעקב אבינו "קטונתי מכל החסדים". פסוק שהוא מקור למידת הצדיקים שעומדים מול השם כעני בפתח ומבקשים מתנות חינם.

והתובנה הזאת כל כך מרגיעה. כי כשאדם חי בתחושה שכולם 'חייבים לו' - ההורים, האישה, הילדים, הבוס ובסוף גם הקדוש ברוך הוא - מובטח לו שיהיה אדם מריר ועצוב. הוא מסתובב בעולם כמו גובה חובות. כל מה שיש לו זה בסך הכל פירעון חוב, ומה שאין לו זאת אכזבה גדולה.

לעומתו אדם שמבין שלא חייבים לו כלום, אין מאושר ממנו. הוא מביט על כל מה שיש לו ורואה שהוא מוקף מתנות כמו חתן יום הולדת. כשחסר משהו, אפשר לבקש להתפלל. אבל אין עצבות ואכזבה, כי הרי לא חייבים לו כלום.

ויש גם חלק שני ומעורר בסיפור הזה. "אבל" - אם תעשה מה שאתה לא חייב, תקבל מהשם גם מידה כנגד מידה, אפילו שהוא לא חייב לך.

@

וכך, כשאני עסוק במחשבות, אני מגיע לשערי הכפר. משהו בתוכי גועש. אני חש שאני חייב להלחין את הסיפור הזה, כדי שלא אשכח את המסר הזה לעולם. וממחשבה למעשה, אני קורא לאחד התלמידים וממהר איתו לחדר המוזיקה. מתיישב מול הקלידים ומנסה להלחין את המילים: "ריבונו של עולם לא חייב לך כלום. אבל אם תיטיב עם אחר, תוותר ותתגבר גם כשאתה לא חייב כלום - אז ריבונו של עולם ייטיב לך אפילו שהוא לא חייב לך כלום".

נו, לך תלחין כאלו מילים. אני מנסה סגנונות שונים. רגש, קצבי, חסידי - אבל כלום לא נדבק. הבחור שמולי נהנה מהמילים. "הרב", הוא אומר, "המילים האלו זה ג'ינגל. אתה צריך להלחין את זה כמו פרסומות. צריך שהמסר הזה ייכנס חזק לראש". קיבלתי. עכשיו זה יותר קל. אחרי כמה דקות בחסדי השם יוצא לחן מעניין.

בהתחלה אני בודק אותו בחשש. החבר'ה בכפר נהנים מהרעיון, וזה באמת הופך להיות ג'ינגל שמעלה חיוך ומרענן ושוטף את כל המרירות. אלוקים לא חייב לי כלום. הכל זה חסד. חולפות כמה שנים, ואז מגיע אחי ר' פיני, שהוא גם המפיק המוזיקלי שלי. "אתה חייב להקליט את זה!" פסק.

נכנסים לאולפן ההקלטות של ג'ף הורוויץ, ויוצאים עם השיר הזה מוכן ומזומן להשמעה. עכשיו כשהכל מוכן, אני מבקש להעניק את הניגון הזה לכם, קוראים יקרים.

תקשיבו טוב-טוב למילים, תפנימו שהכל זה חסדים ומתנות, ותרגישו איך שמחה גדולה ממלאת את ליבכם